מדד המחירים לצרכן הוא כלי פיננסי סטטיסטי המודד את שינויי המחירים בשוק, לאורך זמן, ובכך משקף את קצב עליית או ירידת המחירים, כלומר את אינפלציה או הדיפלציה בשוק.
מדד המחירים לצרכן משווה את מחירי המוצרים והשירותים שכולנו צורכים את מול מחירם בחודש הקודם, ובכך נבחנת עליית או ירידת המחיר.
סקר המדד מבוצע מדי חודש, על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (גוף ממשלתי), והוא מתפרסם בכל 15 לחודש (בשעה 18:00) ומציין את שינוי המדד של החודש הקודם, כלומר, המדד שמפרסם ב-15 לינואר 2024, משקף את שינויי המחירים בחודש דצמבר 2023, בהשוואה לחודש נובמבר 2023.
שינויי המחירים מייצגים את האינפלציה. כאשר אנו מדברים על נתוני האינפלציה השנתיים, הכוונה היא שינוי מדד המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, כלומר סך המדדים המצטבר ב-12 החודשים האחרונים משקף את האינפלציה או הדיפלציה במשק.
אינפלציה – מצב בו המחירים עולים
דיפלציה – מצב בו המחירים יורדים
מדד המחירים לצרכן כולל כ-1700 סעיפים של מוצרים ושירותים שכולנו צורכים על בסיס שוטף, החל במחירי הפירות והירקות דרך מחירי המזון, מחירי ההלבשה וההנעלה, מחירי הדלק התחבורה, החשמל והמים, מחירי הדיור, השירותים השונים שאנו צורכים ועוד.
בהקשר של הלוואות המשכנתא, יש למדד המחירים לצרכן השפעה ישירה על עלות הכסף שלנו, באמצעות מסלולים צמודי מדד המשולבים בהלוואת המשכנתא
כאשר אנו משלבים בהלוואת המשכנתא מסלול בריבית קבועה או צמודה אשר צמוד למדד המחירים לצרכן, אנחנו מצמידים את יתרת קרן ההלוואה, יתרת החוב לבנק במסלול (או הסכום המקורי שנלקח בהלוואה חדשה) למדד המחירים לצרכן, ולא את הריבית במסלול.
כאשר המדד משתנה, הריבית אינה משתנה. גובה ההחזר החודשי ישתנה עם כל שינוי במדד המחירים לצרכן משום שיתרת הקרן משתנה.
בכל פעם שמדד המחירים לצרכן עולה, יתרת הקרן גדלה, כלומר, החוב שלנו לבנק גדל.
בכל פעם שמדד המחירים לצרכן יורד, יתרת הקרן קטנה, כלומר, החוב שלנו לבנק קטן.
מאחר ומדד המחירים לצרכן מפרסם אחת לחודש, ויכול להשתנות אחת לחודש, במסלולים צמודי מדד, יתכן שינוי בגובה ההחזר החודשי מדי חודש.
השינוי בהחזר, כאמור, אינו נובע משינוי הריבית, אלא מהעובדה שאותה הריבית מחושבת חול יתרת קרן שגדלה או קטנה, ולכן משתנה ההחזר החודשי.
לדוגמה:
יתרת קרן במסלול של ריבית ק"צ – 500,000 ₪
שינוי מדד החודש – 0.4%
יתרת הקרן החדשה במסלול ריבית ק"צ – 502,000 ₪
מספיק שאחד ממסלולי ההלוואה יהיה צמוד מדד על מנת שההחזר החודשי של כל ההלוואה ישתנה מדי חודש.
הסיכון / החיסרון המרכזי של שימוש במסלולים צמודי מדד הוא העובדה, שלאורך זמן, תגדל קרן ההלוואה, לעיתים אף מעבר לסכום המקורי אותו לווינו מהבנק, וכך תתייקר העלות הכוללת של ההלוואה. בלא מעט מקרים ניתן לראות הלוואות משכנתא עם הצמדות רבות למדד, שגם אחרי מספר שנים של תשלום חודשי יתרת החוב לבנק גדולה מסכום המשכנתא המקורי שנלקח. בגלל הגידול בהחזר החודשי הסכום מתאזן בהמשך ויתרת החוב תרד ותסולק במלואה בתום תקופת ההלוואה.
ההצמדה למדד מאפשרת לבנק לשמור על ערכו הריאלי של החוב, כלומר, במצב של אינפלציה (מדדים עולים) תגדל יתרת החוב, ולכן הסיכון של הבנק קטן יותר. מכאן מתאפשר היתרון של המסלולים צמודי המדד.
בשל רמת הסיכון הנמוכה יותר לבנק, הריבית הנקובה במסלולים צמודי מדד תהיה נמוכה יותר, וכך, במצב שבו האינפלציה נמוכה העלות הכוללת תהיה נמוכה יותר,
אולם, שימוש נוסף, ומאוד נפוץ במסלולים צמודי מדד הוא במקרים בהם כושר ההחזר של הלווה נמוך. כאשר הריבית הנקובה נמוכה יותר, ההחזר החודשי הראשון המחושב על ידי הבנק נמוך יותר, ויכול להתאים לכושר ההחזר של הלקוח, וכך לאשר את בקשת הלווה לבנק. העובדה כי ההחזר החודשי יעלה בעתיד, ואולי אפילו בחדות, אינה מחושבת על ידי הבנק בחישוב כושר ההחזר הראשוני של הלווה.
לדוגמה:
השימוש במסלולים צמודי מדד יכול להיעשות כל מנת למצע עלויות ולהקטין את ההחזר החודשי בהלוואת המשכנתא, ובכל מקרה, חייב להיעשות לאחר הבנה של המשמעות המלאה של ההצמדה למדד והשפעתה על העלות הכוללת של הלוואת המשכנתא ושל ההחזר החודשי.
