להקפיא או לא להקפיא?
מבצע שאגת הארי מעלה שוב את הקושי הכלכלי עימו מתמודדים משקי הבית בישראל בשנים האחרונות!
ובכל פעם שמתגברת האש גדל הקושי של משקי הבית, בין אם כתוצאה משירות מילואים, בין אם כתוצאה מירידה בהכנסות, הן של שכירים והן של עצמאים, עולה הפתרון ללקיחת אשראי נוסף ו/או הקפאת הלוואת המשכנתא המכבידה על חלק גדול ממשקי הבית.
בנק ישראל, הבנקים והבנקים למשכנתאות, מציעים שלל הטבות אשראי, החל מדחיית תשלומי הלוואות, דרך הקפאת תשלומי משכנתא ועד אשראי חדש בתנאים טובים!
אבל,
ברוב המקרים הקושי הגדול לא נולד היום, וכנראה שהפתרון שלו לא נמצא באשראי חדש או אשראי לא מתוכנן.
על מנת שלא ישתמע אחרת, אני ממש לא מתנגד להקפאת תשלומי המשכנתא, זו תמיד אופציה עדיפה על פני מצב של כשל בו הלווה אינו עומד בתשלומי ההלוואה, אבל גם כאן האמת אינה אחת.
חלק מההקפאות המוצעות הן לאוכלוסיית הזכאים, אותה אוכלוסייה שהוגדרה ככזו שזכאית להקפאה ללא יצירת עלות נוספת, אבל הבנקים למשכנתאות מאפשרים הקפאת משכנתא לכולםםם, אלא שהקפאה כזו מייצרת אשראי נוסף, בדרך כלל אשראי יקר.
החיסרון המרכזי בהקפאת המשכנתא, בין אם לזכאים להקפאה בתנאים מועדפים ובין אם לא, הוא שההחזר החודשי, בתום תקופת ההלוואה, יהיה גבוה יותר מההחזר טרם תקופת ההלוואה. משמע, שמי שמתקשה לעמוד בהחזרים החודשיים כעת, יתקשה אף יותר לאחר תום תקופת ההקפאה.
צריך להבין כי מי שאינו זכאי, אבל יבחר להקפיא את הלוואת המשכנתא, "מייצר" הלוואת בלון נוספת בגובה ההקפאה, שתצבור ריבית נוספת ותקשה על ההחזרים העתידיים עוד יותר.
כך גם לגבי לקיחת ההלוואות בתנאים עדיפים. הלוואות אלו נלקחות על פי רוב, כאשר משקי הבית סובלים מקושי תזרימי. ההחזר החודשי בגין ההלוואות הנוספות, יקשה על התזרים עוד יותר.
אז מה הפתרון?
ראשית, תמיד עדיפה הקפאה על פני מצב של כשל, גם במחיר של העלות הנוספת.
שנית, פתרונות מימון ארוכי טווח, התאמת צרכי האשראי ליכולת התזרימית, העיקר באמצעות מחזור הלוואת המשכנתא לטובת התאמת ההחזר החודשי, וכן, הכנסת ההלוואות הצרכניות להלוואת משכנתא אחת ארוכת טווח.
זה לא פתרון "חסכני" אלא פתרון תזרימי, אלא שבעיתות חירום הקושי התזרימי יכול להיות הבעיה המשמעותית יותר.
לא לשלול הקפאה, אבל גם לא לשלול חשיבה מחדש על תזרים המזומנים ואופן ניהול האשראי
שנדע ימים שקטים יותר.
